Daf 48a
מְשַׁמְּשִׁין מִמְּשַׁמְּשִׁין גָּמְרִינַן, לְאַפּוֹקֵי עֶגְלָה עֲרוּפָה דְּהִיא גּוּפַהּ קְדוֹשָׁה.
Rachi (non traduit)
משמשין. של מת:
ממשמשין. של עבודת כוכבים:
גמרינן. דלא מיתסרי בהזמנה דהאי קרא אשר עבדו שם במשמשי עבודת כוכבים מוקמינן ליה במס' ע''ג (דף נא:) דתניא אבד תאבדון את כל המקומות בכלים שנשתמשו בהן לע''ז הכתוב מדבר דאילו מקומות ממש לא מיתסרי דכתיב אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם יכול יהו נאסרין מיד משעת הזמנה ת''ל אשר עבדו שם מתשמיש ואילך:
Tossefoth (non traduit)
משמשין ממשמשין גמרינן. מיהו מת מצוה גופיה ילפינן מעגלה ערופה כדאיתא בפ''ב דמסכת ע''ג (דף כט:
ושם) וא''ת ועורו של מת מי גרע מתכריכין דאמרי' בהעור והרוטב (חולין דף קכב.) דבר תורה עור אדם טהור ומפני מה אמרו טמא מפני שלא יעשה אדם מעור אביו ואמו שטיחין לחמור אלמא ליכא איסורא דאורייתא ומפרש ר''ת דאע''ג דאסור מדאורייתא הוצרכו לגזור טומאה משום דחמירא להו לאינשי טומאה מאיסורא כדאשכחן בסוף כיצד צולין (פסחים דף פה.) הפיגול והנותר מטמאין את הידים משום חשדי כהונה ומשום עצלי כהונה אע''ג דבלאו הכי איכא לאו דבל תותיר:
וְאַבָּיֵי, מַאי טַעְמָא לָא גָּמַר מֵעֲבוֹדָה זָרָה? אָמַר לָךְ: מִידֵּי דְּאוֹרְחֵיהּ מִמִּידֵּי דְּאוֹרְחֵיהּ גָּמְרִינַן, לְאַפּוֹקֵי עֲבוֹדָה זָרָה דְּלָאו אוֹרְחָא.
Rachi (non traduit)
מידי דאורחיה. שדרך היהודים לעשות כן אבל ע''ז אסורה לעבוד אף לבני נח הלכך לא מיתסרא תשמיש דידה בהנאה אף בהזמנה דילמא מהדרי בהו ולא משמשי בהו עבודת כוכבים:
סִימָן: כִּפָּה, נַפְשֵׁיהּ, דַּחֲצִיבָא, בְּקִבְרֵיהּ דְּיַתִּיר מֵאֲבֻהּ, בְּכִיסָא דְּאוּמָּנָא.
מֵיתִיבִי: כִּפָּה שֶׁהוּא טָמֵא מִדְרָס וּנְתָנַתּוּ לְסֵפֶר – טָהוֹר מִן הַמִּדְרָס, אֲבָל טָמֵא מַגַּע מִדְרָס. אֵימָא: נְתָנַתּוּ וּכְרָכַתּוּ.
Rachi (non traduit)
כפה. צעיף:
שהוא טמא מדרס. שאף הוא ראוי למדרס פעמי' שמקפלתו ויושבת עליו או נשענת ראשה עליה:
ונתנתו לספר. תורה:
טהור מן המדרס. בלא שום טבילה דבטיל ליה שם מדרס דאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו ואינו מטמא עוד אדם וכלים אבל שם כלי עליו שאף מטפחת הספרים מטמאות טומאה במגע וזה הרי נגע בעצמה בעודו מדרס וכשאבד שם מדרס ממנו מ''מ עדיין כלי הוא ונשאר עליו טומאת מגע שהרי הוא ראוי לה מדקתני טהור מן המדרס בהזמנה בעלמא אלמא הזמנה מילתא היא:
Tossefoth (non traduit)
נתנו לספר. תימה תקשה נמי לאביי דנקט האורג דמשמע אבל ייחד לא והמ''ל הכא בדאיתא שינוי מעשה דהא אין כלי עולה מטומאתו אלא בשינוי מעשה וכן ההיא דנפש שבנאו לשם חי והוסיף בו דימוס אחד לשם מת משמע דיחוד בלא הוסיף לא מהני מדפריך מיניה לרבא ולאביי ניחא וכן מדנקט כיס שעשאו להניח תפילין ולא נקט יחדו וכופת שאור שייחדה לישיבה דפ' אלו עוברין (פסחים דף מה:
ושם) וסדין שעשאו וילון דהקומץ רבה (מנחות דף כד: ושם) הנך נמי בדאיתא שינוי מעשה מיהו קשה דא''כ בלא נתנתו לספר נמי טהור מן המדרס אי איכא שינוי מעשה ומההיא דהיו אביו ואמו מזרקין בו כלים משמע דבזריקה בעלמא בלא שום מעשה מהני לאביי וצ''ל דייחוד דדיבור בעלמא לא מהני אלא א''כ נטלו ואמר זה יהיה למת ולספר והא דנקט האורג לאו דוקא אלא משום רבותא דרבא דאפ''ה שרי:
לְמָה לִי נְתָנַתּוּ וּכְרָכַתּוּ? כִּדְרַב חִסְדָּא, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: הַאי סוּדָרָא דְּאַזְמְנֵיהּ לְמֵיצַר בֵּיהּ תְּפִילִּין, וְצַר בֵּיהּ תְּפִילִּין – אָסוּר לְמֵיצַר בֵּיהּ פְּשִׁיטֵי. אַזְמְנֵיהּ וְלָא צַר בֵּיהּ, צַר בֵּיהּ וְלָא אַזְמְנֵיהּ – שְׁרֵי לְמֵיצַר בֵּיהּ פְּשִׁיטֵי.
Rachi (non traduit)
ה''ג ל''ל נתנתו וכרכתו כדרב חסדא. כלומר למה לי תרוייהו תיסגי בכרכתו לחודיה דהא איכא מעשה. ומשני כדרב חסדא דאמר תרוייהו בעינן דכרכתו אקראי בעלמא הוא דהוה:

אזמניה ולא צר ביה. הזמנה לאו מילתא היא צר ביה ולא אזמניה אקראי בעלמא הוא ואביי פליג עליה דרב חסדא ואית ליה הזמנה מילתא היא הלכך אזמניה אע''ג דלא צר ביה (וברייתא) נתנתו דוקא קאמר ולא בעי כרכתו:
ולְאַבָּיֵי דְּאָמַר: הַזְמָנָה מִילְּתָא הִיא, אַזְמְנֵיהּ – אַף עַל גַּב דְּלָא צַר בֵּיהּ. צַר בֵּיהּ: אִי אַזְמְנֵיהּ – אִין, אִי לָא אַזְמְנֵיהּ – לָא.
Rachi (non traduit)
צר ביה אי אזמניה אין לא אזמניה לא. דאקראי בעלמא הוא:
תָּא שְׁמַע: נֶפֶשׁ שֶׁבְּנָאוֹ לְשֵׁם חַי – מוּתָּר בַּהֲנָאָה. הוֹסִיף בּוֹ דִּימוֹס אֶחָד לְשֵׁם מֵת – אָסוּר בַּהֲנָאָה. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? דִּרְמָא בֵּיהּ מֵת.
Rachi (non traduit)
נפש. בנין שעל הקבר שבנאו לשם חי לכשימות יקבר בו:
דימוס. נדבך של אבנים:
אסור. אלמא הזמנה מילתא היא:
אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא הוֹסִיף? כִּי לֹא הוֹסִיף נָמֵי! לָא צְרִיכָא, אַף עַל גַּב דְּפַנְּיֵיהּ.
Rachi (non traduit)
לא צריכא. האי הוסיף אלא לאשמועינן דאע''ג דפנייה למת לאחר זמן מתוך הקבר הקבר אסור בהנאה משום הוסיף דה''ל הזמנה ומעשה דאי לא הוסיף שרי אי פנייה דה''ל כצר ביה ולא אזמניה:
אָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: אִם הָיָה מַכִּירוֹ, חוֹלְצוֹ וּמוּתָּר.
Rachi (non traduit)
אם היה מכירו. לאותו דימוס:
תָּא שְׁמַע: הַחוֹצֵב קֶבֶר לְאָבִיו, וְהָלַךְ וּקְבָרוֹ בְּקֶבֶר אַחֵר – הֲרֵי זֶה לֹא יִקָּבֵר בּוֹ עוֹלָמִית. הָתָם, מִשּׁוּם כְּבוֹד אָבִיו.
Rachi (non traduit)
לא יקבר בו. אלמא הזמנה מילתא היא:
משום כבוד אביו. יש לחוש אבל משום איסורי הנאה ליכא כגון אם חצבו לשם מת אחר מתחילה לא:
הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַחוֹצֵב אֲבָנִים לְאָבִיו וְהָלַךְ וּקְבָרוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר – הֲרֵי זֶה לֹא יִקָּבֵר בָּהֶן עוֹלָמִית.
Rachi (non traduit)
החוצב אבנים. מן ההר לבנות בהן קבר לאביו ולא בנה הרי זה כו':
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מִשּׁוּם כְּבוֹד אָבִיו – שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם הַזְמָנָה: טְוִוי לַאֲרִיגָה מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר?
Rachi (non traduit)
טוי לאריג מי איכא למ''ד. אפי' אביי לא קאמר אלא באורג דאריג חזי למת אבל טווה פשתן לארוג בגד למת לא אמר דתיהוי הזמנה:
תָּא שְׁמַע: קֶבֶר חָדָשׁ מוּתָּר בַּהֲנָאָה. הֵטִיל בּוֹ נֵפֶל – אָסוּר בַּהֲנָאָה. הֵטִיל – אִין, לֹא הֵטִיל – לָא.
Rachi (non traduit)
קבר חדש. השתא קס''ד אפילו זימנו למת:
לא הטיל לא. ואע''ג דהזמין:
הוּא הַדִּין דְּאַף עַל גַּב דְּלָא הֵטִיל, וּלְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר: אֵין לִנְפָלִים תְּפִיסַת הַקֶּבֶר, קָא מַשְׁמַע לַן.
Rachi (non traduit)
ה''ה אע''ג דלא הטיל. וקבר חדש דקאמר כשחצבו לאדם חי או סתם לכשיצטרך והאי דקאמר הטיל משום דבעי לאשמועינן דנפל תופס קברו לאוסרו אף ע''ג שפינהו:
ולאפוקי דר''ש כו'. במסכת אהלות (פט''ז בתוספתא):
תָּא שְׁמַע: מוֹתַר הַמֵּתִים – לְמֵתִים, מוֹתַר הַמֵּת – לְיוֹרְשָׁיו. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? שֶׁגָּבוּ מֵחַיִּים.
Rachi (non traduit)
מותר המתים. גבו צדקה למתי מצוה או לעניים מתים והותירו מהן יניחום לצורך מתים אחרים:
מותר המת. גבו לשם מת פלוני:
ליורשיו. ליהנות מהן אלמא הזמנה לאו מילתא היא:
Tossefoth (non traduit)
מותר המת ליורשיו. תימה אי בגבו מעות טווי לאריג מי איכא למ''ד ואי בגבו בגדים היאך יעשה דימוס לקברו הא אי אפשר לקנותו דאסור בהנאה כי ההיא איצטלא דמילתא דאפרסוה אמיתנא בפ' אלמנה ביבמות (דף סו:) וי''ל דפרסוהו שאני א''נ מעות עדיפי מטווי לאריגה משום דחזו למיקני בהו כל מילי:
הָא לָא תָּנֵי הָכִי, דִּתְנַן: מוֹתַר הַמֵּתִים – לְמֵתִים, מוֹתַר הַמֵּת – לְיוֹרְשָׁיו. וְתָנֵי עֲלַהּ: כֵּיצַד? גָּבוּ לְמֵתִים סְתָם – זֶהוּ מוֹתַר הַמֵּתִים לְמֵתִים, גָּבוּ לְמֵת זֶה – זֶהוּ מוֹתַר הַמֵּת לְיוֹרְשָׁיו.
וְלִיטַעְמָיךְ, אֵימָא סֵיפָא: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לֹא יִגַּע בָּהֶן עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: יַעֲשֶׂנּוּ דִּימוֹס עַל קִבְרוֹ אוֹ זִילּוּף לִפְנֵי מִטָּתוֹ.
Rachi (non traduit)
אימא סיפא. אדרמית לה מרישא סייעיה מסיפא:
לא יגע בהן. כדמפרש טעמא לקמן:
דימוס. בנין:
זילוף. יין:
אֶלָּא, אַבָּיֵי מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ וְרָבָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ. אַבָּיֵי מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: דְּכוּלֵּי עָלְמָא הַזְמָנָה מִילְּתָא הִיא. תַּנָּא קַמָּא סָבַר: דַּחֲזֵי לֵיהּ – תָּפֵיס, דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ – לָא תָּפֵיס.
Rachi (non traduit)
מתרץ לטעמיה. לאוקומי כולי תנאי כוותיה:
דלא חזי ליה. שאינו צריך להוציא בו דהיינו מותר:
וְרַבִּי מֵאִיר מְסַפְּקָא לֵיהּ, אִי תָּפֵיס אִי לָא תָּפֵיס. הִלְכָּךְ, לֹא יִגַּע בָּהֶן עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. וְרַבִּי נָתָן פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּוַדַּאי תָּפֵיס, הִלְכָּךְ יֵעָשֶׂה דִּימוֹס עַל קִבְרוֹ.
Rachi (non traduit)
מספקא ליה. הלכך בלא דעת יורשין לא יעשה דימוס דילמא לא תפיס ומפסדת להו ליורשין:
וְרָבָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: לְכוּלֵּי עָלְמָא הַזְמָנָה לָאו מִילְּתָא הִיא. תַּנָּא קַמָּא סָבַר: כִּי בָּזוּ לֵיהּ, אַחוֹלֵי מַחֵיל זִילוּתֵיהּ גַּבֵּי יוֹרְשִׁין.
Rachi (non traduit)
לאו מילתא היא. וטעמייהו דר''מ ורבי נתן לאו משום איסורי הנאה הוא אלא לפי שנתבזה המת עליהן כשגבו אותם בשמו:
ת''ק סבר. מחיים אחליה לזילותיה וניחא ליה שיתבזה לאחר מיתתו להנאת יורשין:
וְרַבִּי מֵאִיר מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי מַחֵיל אִי לָא מַחֵיל, הִלְכָּךְ לֹא יִגַּע בָּהֶן כּוּ'. וְרַבִּי נָתָן פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּלָא מַחֵיל, הִלְכָּךְ יֵעָשֶׂה דִּימוֹס עַל קִבְרוֹ אוֹ זִילּוּף לִפְנֵי מִטָּתוֹ.
תָּא שְׁמַע: הָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ מְזָרְקִין בּוֹ כֵּלִים, מִצְוָה עַל הָאֲחֵרִים לְהַצִּילָן.
Rachi (non traduit)
מזרקין בו כלים. זורקין בגדיהם עליו יותר מן הצורך מפני חיבתו ומחמת צערן מתכוונין לאסור את כל ממונם עליו:
מצוה על אחרים. הרואין אותם להצילם וליטלן מעליו דאין השבת אבידה גדול מזה אלמא הזמנה לאו מילתא היא דאי מילתא היא ליכא הצלה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source